השלמת בגרויות
בישראל כמו בעולם, על מנת להתקבל ללימודים על תיכוניים נדרשת תעודה המראה כי האדם סיים את ביה"ס התיכון. בארץ נקראת תעודה זו תעודת הבגרות והיא פונקציה של מבחני הבגרות הנערכים לאורך ביה"ס התיכון ובפרט בכיתות י"א-י"ב. מוסדות אקדמיים דורשים כחלק מתנאי הקבלה שלהם תעודת בגרות, וככל שהפקולטה אליה מנסים להתקבל יוקרתית יותר, הרי שנדרש ממוצע ציונים גבוה יותר כתנאי סף ולצידו גם ציון גבוה של מבחן פסיכומטרי.
הבעיה העיקרית בתהליך המתואר לעיל, נעוצה בכך שבאותן כיתות י"א-י"ב מוחם של רבים מן הנערים והנערות אינו נתון כולו לשקדנות הנדרשת על מנת להשיג ממוצע ציונים גבוה: בגיל בו אנו מקבלים רישיון נהיגה ועוסקים לא מעט ברומנטיקה ובכיף, קשה לנו להבין את החשיבות או להשקיע את המשאבים הנדרשים עבור בגרות במתמטיקה, היסטוריה או לשון. לכך נועד התהליך המשוכלל של השלמת בגרויות בישראל.
מסיימי התיכון שרוצים לשפר את ציוני הבגרות שלהם או נדרשים לעשות השלמת בגרויות כוללת מוצאים שהדבר קל , נוח ומתגמל בהרבה ממה שנראה להם בימי התיכון. בתי הספר המיוחדים להשלמת הבגרות מקבלים אליהם לרוב צעירים בשנות העשרים לחייהם, לרוב אחרי שסיימו שירות צבאי או לאומי ולפעמים אחרי הטיול הגדול שתכננו וכדומה, ובכל מקרה בגיל ובשלב בו הם מבינים שביצוע השלמת בגרויות הוא השלב הבא בדרך לאקדמיה או ללימודים גבוהים אחרים.
בתי הספר שמציעים מסלולים להשלמת הבגרויות ומתוכם הטובים והמתקדמים יותר, מיישמים כמה תפיסות שלאור הניסיון הובילו להישגים הגבוהים ביותר ואף להצטיינות בקרב משלימי הבגרויות שלמדו אצלם. ראשית, נדרשת כמובן הבנה עמוקה של התחום וניסיון רב שנים בהגשה לבגרות, לשם כך מגייסים בתי הספר הללו את מיטב אנשי הסגל שהם מצליחים ואז מדרשת כמובן תוכנית עבודה ממוקדת מטרה. כאן עובר החשיבות מהאספקט החינוכי של ביה"ס התיכון לאספקט ההצטיינות והעמידה בתנאי המוסדות האקדמיים: המטרה של השלמת בגרויות היא תעודה מושלמת שתציע לנו סיוע בקבלה ללימודים גבוהים ותקדם אותנו אליהם, ולכך נועדו בעצם המוסדות השונים וכך הם מעניקים תוכניות לימודים המתאימים לתלמידים השונים וכן ללימודים אותם יהיו מעוניינים ללמוד בעתיד.
